7 בשבע

המסע העתיד להתרחש בקונצרטי ״7 בשבע״ בעונה הבאה הוא נפתל, עמוק ורצוף הרפתקאות (ולבעלי אוזן רגישה – גם סכנות) והוא דומה לאודיסאה גם בסיומו: סיומה של הסונטה הגדולה לארבע ידיים של מוצרט (ק. 521) הוא בוודאי בבחינת שיבה לאיתקה.

היציאה: הסונטות הגדולות של בטהובן לצ׳לו ופסנתר (בביצוע גארי הופמן) הן מערת קליפסו של המוזיקה ובניית הספינה למסע הגדול.

דניאל גורטלר יבצע פנייה חדה אל הצפון הרחוק, מחוזם של טרולים וקרחונים – ביצירות הפסנתר של אדווארד גריג.

הביקור בקרתגו יהיה אופראי, טראגי ונוקב, באופרה ״דידו ואנאס״ של הנרי פרסל עפ״י וירגיליוס (המסע המקביל לאודיסאה). הכללתה של האופרה ״דידו ואנאס״ בתוכנית הזאת אינה מערערת את הקאמריות שלה; ממדי ההרכב שלה הם קאמריים ואינטימיים גם במקור. גדולתה אינה עשויה ממופעי פילים וחצוצרות אלא מן הריכוז הלירי העז של הקול האנושי ופריטת הכלים הבארוקיים.

ההרפתקאות אינן גלומות רק בתכנים אלא בעצם הביצועים: הרפתקת האילתור של יובל כהן ושי מאסטרו, ונגינת הגרסה המלאה, הלא נודעת כמעט, של השלישייה הגדולה אופוס 100 של שוברט.

וכמובן, כמו אודיסאוס – הפגישה עם הפסגות והתהומות ממש – ״סקילה וכאריבדיס״ של המוסיקה: מהסונטה בלה מז׳ור לצ׳לו של בטהובן ועד הסרנדה בדו מינור של מוצרט.