האימפרומטו היה אחד ממספר ז'אנרים אינסטרומנטליים של יצירות קצרות שהחלו להופיע בתחילת המאה ה-19, ושכונו באופן כללי יצירות אופי. יצירות אלו שטופחו על ידי מלחינים תוך כדי התפתחות התקופה הרומנטית, הציגו בדרך כלל רעיון מוזיקלי מרכזי ופשוט שהיה מוצג בסגנון לירי ואינטימי במטרה לעורר באופן ספונטני מצב רוח או הלך מחשבה והרהור אישי אצל המאזין. שמונת האימפרומפטי שחיבר שוברט היו הראשונות שנשאו כותרת זו ומשמשות דוגמא מצוינת לז'אנר כולו.

שוברט שהיה פסנתרן מעולה לא טיפח קריירה של פסנתרן קונצרטים נודד המופיע במרכזי התרבות ברחבי היבשת. הוא תמיד העדיף את הקהל המצומצם, הביתי, החברי והאינטימי יותר. האימפרומפטי שלו משקפים היטב את המסגרת החברתית שלשמה הם הולחנו. מהדהדים בהם צלילי המוזיקה הפופולרית העירונית הווינאית, המחולות החברתיים והמרקמים הרב קוליים של שירה בצוותא.